דברים שכדאי לדעת על חיסון הפוליו המוחלש

בעקבות ממצאים שגילו נגיפי פוליו במערכות הביוב החליט משרד הבריאות לחסן בחיסון נגיף פוליו מוחלש (OPV) את כל ילדי ישראל שנולדו משנת 2004 ואילך (השנה בה הופסק השימוש בחיסון המוחלש לטובת המומת בלבד,IPV).

ההסבר של משרד הבריאות למהלך: מאחר וכל מחוסן בנגיף המומת (IPV) יכול להיות נשא של המחלה אולם לא להינזק ממנה (חיסון הפוליו המומת מייצר נוגדנים במערכת הדם כך שממזער את הסיכון של נשאות לההפך למחלה, לעומת חיסון הפוליו המוחלש אשר בו הנוגדנים נמצאים במערכת העיכול ואמורים למנוע גם את הנשאות של המחלה)  ניתן בעצם לחסן אותו בנגיף המוחלש כך שיפיץ את הנוגדנים וייגרום לחיסולו של הנגיף. ובלשון פחות דיפלומטית משרד הבריאות משתמש בילדים בריאים אשר מחוסנים כבר כנגד הפוליו (בחיסון המומת) כסוכנים להפצת נוגדנים.

1.      השימוש בחיסון המוחלש הופסק בשנת 2004 משום שבניגוד לחיסון המומת החיסון המוחלש הופך את המתחסנים לסוכנים של המחלה המסכנת אוכלוסיות מסוימות. המתחסנים הופכים לנשאים-מדביקים של המחלה למשך שישה שבועות לפי משרד הבריאות (דיווחים אחרים מעידים על המצאות הנגיף גם שנים לאחר החיסון המוחלש).

2.      איזה אוכלוסיות מועדות במיוחד להדבק ? אדרג אותם לפי מידת הסיכון:

·         חולים עם מערכת חיסון חלשה: טיפולי כימותרפיה, מטופלי סטרואידים (למשל חולי קרוהן),                          מחלות אוטאימוניות, מושתלים..

·         קשישים

·         תינוקות שטרם חוסנו

·         מבוגרים שחוסנו לפני למעלה מ-20 שנה (טווח ההשפעה המקסימלי של התרופה)

·         בלתי מחוסנים

3.      החיסון הניתן בארץ הינו חיסון חדש (חיסון שפותח לאחר שנת 2009 אשר מכיל את אותם זנים מוחלשים של הפוליו כמו החיסון שקדם לו אולם בהסרה של זן 2). חיסון חדש צריך לעמוד באחת משתי הקטגוריות: או שהוא זהה לחיסון קודם (גנרי אליו), או שהוא שונה מהחיסון הקודם ואז צריך להראות מחקר קליני. החיסון איננו זהה לחיסון הקודם (אשר כלל את זן 2) ובאשר למחקרים קליניים…החיסון הניתן בארץ הינו חיסון של חברת GSK, ואילו המחקרים הקליניים אליהם מפנה משרד הבריאות הינם מחקרים קליניים של חיסון דומה (גם של זן 1 וזן 3 בלבד) שיוצר ע"י חברה הודית (pancea biotec). משמעות הייצור של החיסון בחברה אחרת ומעבדות אחרות הינה של חוסר-ודאות לגבי זהות החיסון, מידת יעילותו ותופעות הלוואי,  אולם בכל זאת אלו הם הנתונים אליהם מפנים הרשויות ובוא ונראה מה הם אומרים:

·         159 ילדים בלבד קיבלו את החיסון במהלך הניסוי. זהו מספר זעום שלא ניתן ללמוד ממנו על פוטנציאל הסיכון, תארו לכם למשל שהסיכון לסיבוך עקב החיסון הינו 1:500 – סיכון עצום במונחים של מיליוני מחוסנים –  הרי שמניסוי על 159 ילדים בלבד לא ניתן יהיה להקיש ממנו על מידת הסיכון.

·         רק כ-20% מהילדים אשר קיבלו את החיסון פיתחו נוגדנים אחרי המנה הראשונה (86% אחרי המנה השנייה). לפי פרסומי משרד הבריאות הוא נערך לתת מנה אחת בלבד, מה שאומר שהחיסון הניתן כעת אפקטיבי רק ל-20% מהאוכלוסייה. למען ההגינות ראוי לאמר שמשרד הבריאות מבקש באמצעות החיסון לייצר בעיקר אפקט עדר כך שהנוגדנים התפזרו באוכלוסייה ולא על מנת לחסן, שהרי כל המתחסנים במוחלש הינם כאלה שחוסנו בעבר במומת. אולם גם אפקט העדר כאן נתון בספק גדול מאוד, הנתונים הקליניים שקיימים מראים שפחות מ-25% מהמחוסנים יפרישו את הוירוס בצואה כדי ליצר את אפקט העדר!

4.      בהודו שם חוסנה האוכלוסייה ע"י הנגיף המוחלש ירדה תפוצת הפוליו מ-4,322 ב-1998 לאפס ב-2012. אולם כמות החולים ב-AFP (מחלת שיתוק שתסמיניה זהים לפוליו) עלה מ-9,465 בשנה ל-60,923.

5.      משרד הבריאות מבקש להקפיד על כללי הגיינה ובמיוחד בקרבת מחוסנים טריים בנגיף המוחלש כדי להמנע מהדבקות, מצד שני מקווה משרד הבריאות כי באמצעות אותם מחוסנים כעת יידבקו בנוגדנים כמות גדולה מהאוכלוסייה. מה זה אומר ? האם הציבור נקרא כעת שלא לשמור על הגיינה ולהידבק בהמוניו ?

לקריאה נוספת: פוליו לחסן או לא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים