הוספיס

 

גם כאן בהוספיס

בין קירות קלופים ושלד של אמת

אני עדיין מכווץ את שפתיי סביב המדחום וראשי נשען אחורה אל הכרית

יונק שנים אחורה עד לימים

שאמא היתה מקרבת אל שפתי מדחום

והייתי לוקח אותו אל פי

ונשען אחורה

ומכווץ את שפתי בכוונה גדולה שיטפס החום

ויישאר לנו עוד זמן ביחד

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *